למה אנו מעבירים את החיממים ברמת IP65 למבחני חום ולחות קיצוניים
חדרי אמבטיה הם באמת סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים – יש שם אדים סמיכים, שינויים קיצוניים בטמפרטורה, ואדי מים שנמצאים בכל מקום.
אם אתם מוכרים חיממים ברמת IP65, בדיקה פשוטה במעבדה לא תספיק. לכן אנו מעבירים כל משלוח דרך מבחני חום ולחות קיצוניים. בעצם, אנו מנסים להרוס את המכשירים בכוונה. כי באמת? אני מעדיף שהמכשיר יתקלקל על שולחן העבודה שלי, ולא על התקרה של הלקוח שלכם.
הדרך הערמומית בה הלחות חודרת פנימה
העניין הוא שגם עם אטימה מושלמת ברמת IP65, הלחות עדיין חודרת פנימה. אדי המים לא רק “חודרים” פנימה – הם גם מתפשטים דרך החומרים.
ברגע שהלחות נמצאת פנימה, היא נשארת על הטרמינלים החשמליים ועל החלקים שמחזיקים את צינור הקוורץ. זה יוצר מצב שבו החשמל מתפשט על פני השטחים שאמורים להיות מבודדים. כך נוצרים קצרים או התקלות אחרות.
כדי למנוע זאת, אנו מעבירים את החיממים דרך חום ולחות קיצוניים. אנו גורמים לחומרים להתרחב ולהתכווץ שוב ושוב. אם האטימה אינה מושלמת, המכשיר יתקלקל מיד.
חום וחמצון – שילוב מסוכן
זה לא קשור רק לחשמל. החום שנוצר מהנורה האינפרא-אדומה מאיץ את התגובות הכימיות. כשמוסיפים לכך סביבה לחה, המעטפות המתכתיות והחלקים הפנימיים יכולים להתחמצן במהירות.
אם החלקים האלה יתחמצנו, צינור הקוורץ יכול להשתנות. זה יוצר נקודות חום, ולאחר זמן מה הזכוכית נשברת. זו תופעה של שרשרת אירועים.
האיזון הנכון
אולי תחשבו, “פשוט יש לאטם את המכשיר טוב יותר!”
אבל יש בעיה – אם נעשה את האטימה מושלמת, הלחץ הפנימי יעלה ברגע שהנורה נחממת. זה כמו סיר לחץ – לחץ גדול מדי יגרום לאטימה להישבר.
לכן אנו משקיעים הרבה זמן במציאת האיזון הנכון. אנו מאזנים בין האטימה ברמת IP65 לבין אפשרות לאוורור מבוקר, כך שהמכשיר יוכל לנשום, אך לא לאפשר לאדי המים לחדור פנימה. זו משימה מורכבת מבחינה הנדסית, אך זו הדרך היחידה להבטיח שהמכשירים יחזיקו מעמד.